הם באים, אני אומרת
הם באים. חבוקי-אישונים
צמודי-ריאות - מאלו שהחורף
שרף אותן לחלקיקי מים קטנים. ואני
רוצה אותם מאוד, בתוכי.
מפרקת את גופם הגרמי לחתיכות מאוזנות:
היד הזו תעדן את שיערי
הפה הזה יבלע את פי
היד האחרת תבתר את גבי, לרצועות-כאב.
על שאר החלקיקים - הבולטים, הארוכים, העקומים, הישרים
מפחדת לדבר
--
הוא אמר שהוא יבוא, והוא
מאלה שהאמירה כובלת את לשונם
עם מפתח נעול. אז לבשתי את הכותונת
ויצאתי לחצר
לא יורד גשם
לא יורד גשם
לא יורד גשם
הציפורן של יד ימין מאכילה את החלון
בשארית התשוקה שקיימת בין שני אנשים מסוימים
בעולם בכל רגע נתון, לעולם
לא אדע את הכאב
או את האושר. |
