אף פעם לא נפגעתי
כמו היום.
אף אחד לא סדק
את הקרח.
אף אחד לא ניסה.
גם לא ינסה.

אני נמצאת בתוך סופה
שיצרנו,
אתה ואני.
אתה ירית ברק
והרגת אותי.

הקנאה
תחריב עולמות.
הקרח יחזור,
אני אברח
ואתה תישאר,
בודד.

למה היינו חייבים
לסיים ככה?
זה זז.
זה בפנים.
זה הורס אותנו.

אתה נזפת בי
ונתת לי קרח
והתחננת
וחזרת
ושנאת
והשמצת.
בחיי,
למה?
למה!

ואני רק רציתי חיבוק...