ושוב חורף.
ריחם המשכר של הנרקיסים
המתעוררים משנת הקיץ שלהם בכל ינואר,
בשדות הבוציים שמאחורי ביתי
ממלא אותי.
ריח פנטום,
העולה משדות חרושי אספלט
ואבודי תום.
שוב תפוזי הרפאים זוהרים בכתמותם
מבשילים על עציהם
שנכרתו בטרם פרי
לטובת בתי פאר גדולים מלהכיל
החבויים מאחורי גדרות אבן גבוהות מכדי לשאול,
ומתהדרים בפומלית מהונדסת ישר מהסופר
בכלי חרסינה גדול.
שוב אני
מלקטת פטריות בין עצי הפקאן אחרי הגשם
בעליצות של פטריה ראשונה.
במגפי גומי שצובעו ירוק
משיטה סירות מנייר בשלולית הישנה
המעלה ירוקת כימיקלים מצחינה
ויודעת,
שהן לא יפליגו רחוק. |
