|
כשחורים שחורים
פוערים בי חללים
של חושך
כשבבואות מחזירות
מבט ריק,
כמו לא מזהות
את המקור
כשהקור
חודר מבעד לזגוגית
ונושך בעקבי
הזמן,
מגרדת מהתחתית
חתיכות יבשות של אושר ישן
לזכור -
שפעם באמת הייתי. |
|
|
תשמעו, רע לי.
אחרי טייק דאט,
אני מרשה לעצמי
גם להתגעגע
לבויזון.
(נוי-נוי, כיום
בת 20, תישא את
הכאב בליבה
לנצח) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.