|
כשחורים שחורים
פוערים בי חללים
של חושך
כשבבואות מחזירות
מבט ריק,
כמו לא מזהות
את המקור
כשהקור
חודר מבעד לזגוגית
ונושך בעקבי
הזמן,
מגרדת מהתחתית
חתיכות יבשות של אושר ישן
לזכור -
שפעם באמת הייתי. |
|
|
ועכשיו,
כשמגרד לי בראש
ברגע חסר גבולות
זה בהוויה של
היקום,
רגע חסר הגיון
ובלתי ניתן
לתפיסה
אני תוהה.
אני תוהה, איך
זה שלעזאזל יש
כל כך הרבה
מזייני שכל
בעולם.
מוקדש לכל אנשי
ה א-משמעותיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.