בשניות מתוקות של אפלוליות
כאן בין מסך העשן
ואורות הבמה
אין מסיכות, רק כוונה
קולך הענוג לאוזניי
קורע את נבובי ליבי
מילותייך הקשות
עטופות בלחן חינני
נגינת הצ'לו
כמו מתנגנת מתוכי
רגש מתפרץ בי
תוקף בלי רחמים
אמת מכל עבר
אני בבית
הלוואי שתישארי
עד שהבוקר יעלה עליי.
28.12.10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|