|
בדרך הארוכה/ בה רגליך לא נחו/
ינוקה ראשך מכל מחשבה/
רק רגליך הדואבות צעדו באחו/
והפעילו שרירי ילודה.
קטעים של נופים נטמעו/
מכות ושריטות על ברך/
והסוף אליו כמהת יגיע גם הוא/
ויעלה געגועים לתחילתה של דרך. |
|
|
צ'מעי, כשאני
מתעצבנת על החבר
שלי, אני לועסת
מסטיק ומדביקה
אותו מאחורי
השיניים
הקידמיות.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.