מרגישה כמו סיזיפוס,
לא מתקדמת,
תמיד נופלת לנקודת ההתחלה,
מנסה להסתיר את ייאושי,
אך הוא פורץ החוצה
כקריסטלים שקופים הזולגים מעיניי,
נשברת,
נותנת לייאושי לאפוף אותי במסך ערפל,
לא רואה שום טעם להמשיך לגלגל את האבן.
שני קולות הצליחו לחדור את ערפל הייאוש - שלי ושלך,
הקולות צעקו: "האמיני, התקווה שוכנת עמוק בתוכך",
בשומעי מילים אלו,
קרן אור פילחה את הערפל,
אני שוב מצליחה,
והפעם - אני לא חוזרת לנקודת ההתחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.