כמו אז שנסחפתי אל תוך ים סוער
כשמישהו עוד בחוף אמר לי "היזהר"
במבט מזלזל עליו הסתכלתי
ואל תוך הים  נכנסתי
הרי מי הוא האיש שביופיו הוא משוויץ
ואת גופו הוא מבליט
ולי הוא מטיף?
בעודי לי במי הים הקרירים
מביט לי בשמש מחייך לה חיוך תמים
שמש שקרנית היא הייתה
שבי הסתכלה ואותי חיממה
אך לא הזהירה שעליה ללכת ושעזיבה מפחידה וכואבת.
וזועק לאלוהים שאותי ישמע
ושגופי ישמר
ואת כל התמונות שבראשי אז רצות
ולי מזכירות שרוצה להיות
מי הים אינם כבר קרירים
ורוח וקר לי
ואני שם בפנים
נלחם עם המים
ואפסים כוחותיי
ואני עוד במים
ואין איש כאן.
והשמש עוזבת ואינני רוצה להיפרד
ומבקש בלב הים הישארי
אך השמש עזבתני והשאירה לבד
וחסר אונים אני למול כוח הים.
מי הים כבר שחורים
ורואה אני מתוך הים רחוק
שם מישהו שנכנס הוא בכוח אל ים המוות
היה הוא האיש שהזהירני אז עוד בחוף
ואותי הציל מן הים והביא אל החוף.
ועל כן יצר החיים חזק מהכול
ושהיום רוצה לוותר לפעמים
נזכר אני באותם ימים
ואם אחליט לוותר כי לי  לא אכפת יותר
אזכר אני באותו בחור שאת חייו סיכן
כששב והצילני מתוך לב  ים סוער.