בַּלַּיְלָה הִגִּיעַ הַסְּתָו
בַּחֲשַׁאי עָלָה בַּמַּדְרֵגוֹת
פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, צְעָדָיו כְּגַנָּב
בֵּין צְלָלִים זָרִים הוֹפִיעוּ אַזְהָרוֹת
בּוֹנֶה קִירוֹת מִלִּים בְּתוֹךְ שִׁירִים
חַשְׁתִּי לְפֶתַע נְשִׁימָתוֹ
וּמַשֶּׁהוּ בִּי הָמָה
רָעָב אִלֵּם זָחַל בַּחֲדָרִים
עָנָן עַרְפִלִּי אָפַף אוֹתִי בִּדְמָמָה
הָיִיתִי בְּפִסְגַּת-הַר בְּנּוֹף בֵּין זָרִים
דַּוְקָא לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בָּרָמָה
לֹא בִּקַּשְׁתִּי נֶחָמָה
לֹא שָׁאַלְתִּי עַל מָה?
רַק יָדַעְתִּי עַכְשָׁו
אֲנִי סְתָו
עוֹבֵר-וְלֹא-שָׁב.