הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ אַכְזָרִי בַּעֲדִינוּתוֹ
מְכַשֵּׁף שַׁקְרָן
טוֹוֶה רְשָׁתוֹת הַסְוָאָה סְבִיבֵנוּ
מְאַחֵז אֶת עֵינֵינוּ בְּאִטִּיּוּתוֹ
וְהִנֵּה הוּא כְּבָרָק וּכְרַעַם מִתְגַּלְגֵּל
עוֹד לֹא חַשְׁנוּ אֶת הַגֶּשֶׁם
וְהִנֵּה אַדְמָתֵנוּ רְטֻבָּה
וְהִנֵּה אָנוּ עָפָר שֶׁשָּׁב אֵלֶיהָ
בֹּץ בַּתַּחְתִּית הַמַּדְמֵנָה
כִּי אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ
וְאֵין תּוֹכוֹ
וְאֵין.