מֵהַמִּרְפֶּסֶת הַדְקִּיקָה בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית
אֲנִי רוֹאֶה אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים
מְכַסּוֹת בְּיָּרֹוק אֶת הַכִּיכָּר
אֶת בָּתֵּי הַקָּפֶה הָרוֹחֲשִׁים שֶׁלָּהּ
אֲנָשִׁים יוֹצְאִים מִפִּתְּחֵי הַמֶּטְרוֹ
נִכְנָסִים לַקּוֹלְנוֹעַ הַשְּׁכוּנָתִי שֶׁמַּזְכִּיר לִי
נִשְׁכָּחוֹת
הַמֵּאָה הַתֵּשַׁע-עֶשְרֵה
וְכָל הַחַלּוֹנוֹת הַצָּרְפָתִיִּים הַמְּעֻוטָּרִים
שֶׁמִּסָּבִיב
אוֹמְרִים לִי בּוֹנְז'וּר כְּמוֹ כֻּולָּם
וַאֲנִי שׁוֹתֶה לִי אֶת הַקָּפֶה מוּל הַשֶּׁמֶשׁ
הִיא בְּאָפְנָה מְקוֹמִית שֶׁל מַחְלָצוֹת-עֲנָנִים
מְדַבֶּרֶת כָּאן לְפֶתַע צָרְפָתִית
מְנֻמֶּסֶת כָּל-כָּךְ
עֲדִינָה כָּל-כָּךְ
אֵיזֶה מִין קַיִץ זֶה?
עִם רוּחַ קְרִירָה וְגֶשֶׁם-דַּק מְטַפְטֵף?
וְאַתְּ אוֹמֶרֶת, בּוֹא נֵרֵד
לְהָבִיא בָּגֶט מְהַבּוּלַנְזֵ'רִי
לִפְנֵי שֶׁיִסְגְּרוּ
בְּיוֹם רִאשׁוֹן הֵם סוֹגְרִים מֻוקְדָּם.
אוגוסט 2012
פריז, הרובע ה-15
|
