הֵם לֹא יוֹדְעִים שֶׁהֵם מֵתִים עַכְשָׁו
מֵתִים שֶׁאוּלַי נִפְגָּשִׁים בַּחֲשַׁאי
בִּמְסִבָּה פִּתְאוֹמִית עַל כּוֹס קָפֶה
לָמָּה שֶׁיֵּדְעוּ?
מֵתִים צוֹהֲלִים בְּקוֹר מְשַׁתֵּק
כְּמוֹ בָּאַגָּדָה הַהִיא
מְכַשֵּׁפָה רָעָה שִׁתְּקָה אֶת הַתְּמוּנָה
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל נֶשֶׁף
הַכֹּל קָפָא עַל מְקוֹמוֹ
הַמּוּזִיקָה, הָאֲנָשִׁים הַמְּש-וֹחֲחִים הַצְּחוֹק
הַחִיּוּכִים, תְּנוּעוֹת הַיָּדַיִם, אֶמְצַע הָרִקּוּד
רַק פְּסָלִים שֶׁל אֲבָנִים וְקֶרַח
הֵם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לַכְּתוֹבוֹת הַמֻּכָּרוֹת
הָעִיר אֵינֶנָּה כְּבָר אוֹתָהּ הָעִיר
רְחוֹבוֹת זָרִים שֶׁל עִיר רְפָאִים
וּנְשִׁיקַת הַקֶּסֶם מְבוֹשֶׁשֶׁת לָבוֹא.