ארבל הכרמלי / לטוס עם תקוות |
על סף הפרידה הכפויה
חתמתי על שפתייך בנשיקה
שתוכלי להרהר בה ולהפנים
מהרגע שהמטוס ימריא.
תוכלי, בכל עת היעדרותך, לחוש ולהיזכר
איך שעה לפני המראתך - נגענו וידענו לחייך
והלוואי והשקט יוותר
גם בהיעדרך, עד שובך.
מאחל לך לדייק בפרטי תוכניתך
ולאורך ביצועה להצטיין,
מאמין כי אם תדבקי בדרכך
תהפוך המחשבה למעשה.
וכשתשובי ממסעך מגשימה יעדייך
וחותמי יהיה עדיין על שפתותייך
נוכל בקלות לעורר שוב ההתלהבות
באותה אקסטזה המסרבת למות.
18/12/10 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|