אולי אני לא היחידה
שמרגישה אשמה
שיושבת אני כאן
בחדר, עם מזגן
שמה על עצמי
עוד שיכבה, זמינה
שתחמם אותי.

בעודי חולמת
על מגורים משותפים
עם אהוב
או סתם שני מוזרים
מטפסת אי שם
וחושבת

התקשרת
חסרים דברים
או סתם לראות חיוך
או אנשים מוכרים
בזמן שחלמתי
נסעת לשם
בינינו - לא מוגן
והרוג.

חייל מחיל הנדסה
משותקת,
סרט.
חיי חולפים - מתארים
לי לרגע חיים מטורפים
אותך יקירי
שיוצא לקרב.
ועכשיו?
בדיחה שחורה,
להפיג את המתח
זהו לא שיר על
ניצחון של צה"ל
ולא ניצחון אישי
המדינה בוערת
וכך גם ליבי
שבתוך סערה
של מחשבות
על אהבות
על אוניברסיטאות
על מבחנים
על אנשים
על מפגשים
על טיולים
אתה צריך לשמור על עצמך
אי שם.
הייה חזק.
כי מה אני בלעדייך?

זהו לא שיר אבל
ולא קינה
זהו עוד שיר שתקרא
בבית, בדרך חזרה.

6.1.09