כולם ריקים מבפנים,
המילים וההסברים.
אוהבת, רוצה,
הורסת, חוצה.
אני נע לפי החוטים,
מנסה להפנים.
חושף את שארית הלב,
מולך שוכב,
מבט נוסף אולי האחרון,
את מתרחקת לך במדרון.
מרותק לאדמה מביט סביב,
הכל זהה, רגיל, חביב,
נשאר קצת חול ים בנעלים,
הסיכות שלך ועננים בשמים.
כאב עמום, המום,
דמעות נוטפות הבטחות,
כאילו כלום.
חיים עוברים,
חיים שבים,
עוצרים ובוהים,
בי ובאחרים,
שנותנים
נותנים
עד
שהחוטים נקרעים.