שרטטתי פעם שמה על חוף הים
אך גל כיסה אותו כלא היה
שרטטתי שוב באצבע נטויה
אך הגאות גרפה אותו עמה.
גבר נואל,  אמרה, שואף לאל
את החולף בנצח להתקין
הן גם דמותי תרקב בבוא יומה
ושמי מעל הארץ יעלים.
לא כך, עניתי, רק העלובים
יחזו מותם בקבר, לך התהילה
בחרוזי שירי תחיי לעד
ושמך אפרוש על שחק כמגילה
וכשהמוות יאפיל עולם
בזו האהבה נקים כולם.

One day I wrote her name upon the strand,
But came the waves and washed it away:
Again I write it with a second hand,
But came the tide, and made my pains his prey.
Vain man, said she, that doest in vain assay,
A mortal thing so to immortalize,
For I myself shall like to this decay,
And eek my name be wiped out likewise.
Not so, (quod I) let baser things devise
To die in dust, but you shall live by fame:
My verse, your virtues rare shall eternize,
And in the heavens write your glorious name.
Where whenas death shall all the world subdue
Our love shall live, and later life renew .