היא לא ידעה כמה העמיקה בצלילתה
לתוך מערבולת של אהבה תשוקה ואיבוד דעתה
וכשהיא מסתכלת עליו היא כבר מתגעגעת
ותוך כדי חיוך עינה כמעט ודומעת

באטמוספרת בוליביה הדלילה
כשנדרש מאמץ בסיומה של כל מילה
שם, רק בשקע צווארך
מצליחה היא לנשום לרווחה

ויש לה עיניים רק בשבילך
סביב בבועתך היא לא מוצאת דבר
שהיא באמת צריכה
רציתי להיות לך לארוכה
אמרה בעין דולפת ולחי סמוקה
אתה מלטף אותה ומביט בעיניה ויודע שהכל אמת
גברת מציאות מנחיתה אגרופה על השולחן, והרגע מת.