לא ייצרו יפה ממך, והשלום - אבוד.
בלי טיפת דממה מוקצנת, שברירה,
את מתהלכת בין טיפות דקות של מה.
נעים להיזכר, ועוד יותר נעים להיות שם,
עם כולם בין הסדינים.
ולייבוש נתלה, וניווכח לדעת שהכול שייך לאז:
מתיקות בלתי מוסברת סופה להיאכל עד תום.
יש מאין לא יצמח פה, צריך לעבוד.

מה אני רוצה לומר: שסקס, ואחריות, זה אותו דבר.
זה היינו-הך. זה כן, או לא, עניין של תן-וקח.
אין מנוס מלעשות ביד. לבד.

מרוב שרציתי רציתי רציתי
בכיתי רציתי
נשארתי רק עם אדומות ונפוחות ובלי
כוח לחיות: מצרך מבוקש שעוד לא למדתי מה לעשות איתו.
חיפשתי אתונות מצאתי בית זונות.
בזבל מוצאים יותר טוב מזה.
כבר מאוחר והתריסים מהבהבים.
האור עמום. הגשם חם. חיי.
והגבעה הזאת נמוכה מדי.
שעות שאני מנסה להתפשט, וזה דבוק.
אגרוס בעוז, בעליצות, את כל חסכונותיי,
אטביע כל הוני בים
כי מי ישווה, מי יבנה, מי יקנא לי חוץ מ
כמה מאות בודדות.