עומר שקד / אלו החיים |
מזרן זוגי גדול בחיק הטבע,
שדה חרוש מלא בפרפרים,
זה רק אני והדמיון לרגע,
ויש בחוץ עוד אלף מפגרים.
הסולם גבוה הוא נוגע,
בכל המקומות, בחלומות,
בחדר עם עשן אני דומע,
אבל יודע שאין שום סיבה לבכות.
כשאין צרות ואין סיבה לדאוג כבר,
יושב לי במרפסת, מעשן,
עמוק מאוד בלב אני יודע:
זה רק עניין של זמן שנתחתן.
השדה נשרף ואין בו צמח,
מישהו מושך לי בחוטים,
הדמיון שלי כבר לא פורח,
כולנו חיילים של אלוהים.
לאט לאט יוצא מתוך הסרט,
עוד חבר מתחיל ללבוש מדים,
עכשיו את פה איתי ואת אומרת
אל תהיה תמים כי אלו החיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|