יָקְרוּ לִי דְּבָרַיִךְ יַלְדָּה
יָקְרוּ מִפָּז וְעֹשֶׁר
לָנוּ נוֹגֶנֶת שִׁירָה
אִם כִּי רַק בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת עַתָּה
הַמְּסַיֶּמֶת לֵיל בַּלָהוֹת
הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח עוֹד שָׁעָה
וְעִמָּהּ צִפִּיּוֹת חֲדָשׁוֹת

אַהֲבַת נְעוּרִים נִפְלָאָה
אֵין כָּמוֹהָ לַטֹּהַר
אַךְ לָמָּה כָּתַבְתְּ רִאשׁוֹנָה
הֲיַחְזוֹר זֶה הַזֹּהַר

שָׁאַלְתְּ שְׁאֵלוֹת לְמַכְבִּיר
תְּשׁוּבוֹת עֲלֵיהֶן לִי אַיִן
אַךְ מַרְגִּישׁ אֲנִי... כָּאן בָּאֲוִיר
שֶׁיֶּשְׁנָהּ תִּקְוָה עֲדַיִן