סבתא חיה מתה.
לכם זה אולי נשמע מצחיק.
לי זה עצוב, מכאיב וחונק בגרון.
ואתה לא היית שם.
בפעם הראשונה שניצבתי בהתמודדות מול סיטואציה כזאת.
לבד.
מחפשת איפה לפרוק,
למי לספר,
את מי לשתף,
עוד זיכרון שעלה בי
עוד סיפור,
עוד כאב לפרוק.
ואתה לא היית שם.
העדפת את עצמך.
דרשת תשובות,
ועד שאלו לא יגיעו,
לא תראה אותי
לא תיתן לי לראות אותך.
דווקא עכשיו,
התעקשת.
חלק מזה בצדק,
אבל למה עכשיו??
בזמן שאני הכי צריכה,
מישהו!
ואתה לא היית שם.
אז החלפתי אותך,
במקום להתנחם מעט בזרועותיך
רציתי להתכרבל במיטה
ולהתייפח לתוך הכרית.
וכמו בשיר ששלחתי לך את מילותיו
"יכולת לחוש שקשה לי מאד ויכולת לראות שמר...
ואת זה אני לא שוכחת ועל זה אני לא סולחת ועל זה אני לא אסלח
לך לעולם"
הייתי זקוקה לנגיעה אחת רכה ממך,
אבל אתה,
אתה לא היית שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.