|
כבר לא שומעים את הגשמים של מדרכי הטיולים לוורשה בעת המעבר
מרעש-לחושך, מאושר גדול לחוסר כל.
בגובה רב עד בינוני נותרו רק שתי מילים תוריד את הכובע תפנה את
המבט ואל תמצמץ הקץ הוא רק לץ.
וגם ללא איפור באור המסנוור של לילה בין כוכבי האש שעוד בוכה
באפלה את שמי כבר נמחקה מספר האורחים של מדינה רעה שבה לא תמצא
לתושביה אפילו לא טיפה אחת מיין השכחה.
רק כך תוכל לחגוג בתוך ה-המו-לה פרקי חירות זרוקים חלקי מילים
שקופות דואות בחשכה אל עבר אתמולך לאורך הפנס של חוסר היותך
לבד על הסיפון ..
חצי חיים רוקנו ואז נותרנו --- שתי דקות ולא אחת עברה,
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.