אני מתגעגעת להרגיש אותך,
מסתכל עליי בלילה.
ככה,
בעיניים בוחנות.
קורא אותי.
איך שתמיד,
היית גורם לי להרגיש נסיכה,
עם כתר שרואים רק בחלומות.
כמה מתוק היית לי.
טעם שנשאר,
שעות אין סוף.
מחמם את הבטן.
מכאיב בחיוך מרוח.
כשהייתי הולכת ממך,
בלי לדעת מתי אחזור.
אם בכלל.
לא תמיד,
יש מחר.
ככה זה.
יש אהבות, שהן לא רק שלי.
אבל זה בסדר.
כי הן יותר שלי משל השאר.
מנה גדושה של רגש,
בתוך כוס התה.
אני אוהבת שתיים וחצי סוכר
ואתה מעדיף את זה קצת מר.
רק שלא יישאר דביק...
על השפתיים.
אני נותנת משמעות,
בלי קול.
מוותרת,
עוד לפני שהעזתי לנסות.
באמת.
עדיף ככה.
לדעת להצטער,
על הכול.
ועוד קצת.
לטעום אכזבה מהי.
במיוחד שכואבת.
בחורות עם מבט אחר.
רגע כאן,
רגע שם.
רגע מישהי נשארת.
אף פעם לא באמת...
ללכת.
לתת להכול הגדרות מטופשות.
ליפול לפינות.
לא לדעת למצוא אמצע.
באמת לרצות את זה ככה?
להתגעגע.
לחיבוק שבוער על העור.
גם כשאני לבד במיטה.
מחמם אותי.
לחיוך,
שזורח עליי ממרומי התקרה.
תמונות מבריקות על הקיר.
כמה יפים אנחנו.
זיכרונות עמוסים,
בקרונות מסע,
באוטוסטרדת החלומות הערים שלי.
כמעט שהייתה כאן תאונה...
רק כי נזכרתי,
מי היינו.
מי היית.
אתי.
(23.10.10 - סתם כי בא לי להגיד)
גם בפייסבוק -
http://www.facebook.com/pages/pry-th-sl-hylh-tl/75736822412?ref=nf |
