יכאב לך כשאלך?
לא רחוק.
רק צעד אחד אחורה.
אפנה את כפות ידיי
לכף ידו האוחזת בלילה של גבר אחר.
יכאב לך כשאלך?
שלא תוכל לקרוא לבואי,
בשעות הקטנות.
לחייך בחושך.
להרגיש,
גם בלי שרואים.
איך לפעמים
אני מקנאה בבחורות הזמניות שלך.
יש בהן קסם
ובך סקרנות.
הן באות וכובשות אותך.
עד שאובד הטעם.
ובי
כך נדמה לי
אין לך טעם כבר חודשים.
מסטיק לעוס מדי
רגש מאוס מדי.
מילים גדולות,
בלופ שבור.
איך מחזיקים
להבה בגשם?
איך מלטפים אותה,
בחום שמגן.
איך לא מוותרים לה.
גם כשלא רואים כבר כלום
מעבר לטיפות.
איך מחזיקים חברות
בכל כך הרבה מסכות.
בלי שלקחתי שיעורי משחק
ויש בי כזה פחד במה
ופיק ברכיים.
איך לוקחים צעד ועוד צעד,
בלי להסתכל לאחור.
לפעמים,
יבשות לי נורא השפתיים.
ואני שותקת.
כי אני לא בטוחה,
שאני רוצה לזכור
איך אתה מנשק.
ולא בטוחה,
שאני רוצה עוד לחלום.
על דברים שאהבתי בך.
שאהבתי בנו.
תוהה אם עלינו את ההר
או נפלנו.
געגוע נגוע,
עייף ומבולבל
כל פעם מחדש,
נוחת על לשוני.
אני פורסת אותו בפניך,
עירומה.
ולך יש מילים טובות
וחיבוק כזה,
שלא משנה מה
ממלא אותי.
איך לא משנה מה
הכול תמיד פחות עקום,
כשאתה כאן
ואני מצליחה סוף-סוף
להירדם.
(19.10.10 - מישהו אמר לי לא מזמן שאני בטח ישנה טוב, ביחד.
וכמה זמן שלא התעוררתי עם מישהו אחר) |