תשוקתי לחירות צמחה בתוכי,
והיכתה שורשים בנפשי הקודרת.
לרחף ברוח, לצאת לחופשי,
כאפר הברוש האחוז בשלהבת.
תשוקתי לחירות חידדה כאבי
עד אשר ידי בנפשי נשלחה.
כאותו שיממון הגדל בקרבי
אני עולה בעשן, הנני זכרון אהבה.
ואהבתי כנה גם היום, כמו אז,
ונושאת זכרון חטאי תשוקתי.
לו אשקר כי יקרו לי חיי מפז,
אוסיף לצעוד, לאיטי, עד מותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.