שמעון עובד / מחילה |
כשהאדמה רעדה. ממאנת לעכל.
אתה יורד בה, תכיל בעל כורחה.
חלחלת מחילה. ידי מזיד זבי דם.
חולצתך למדף. מכתב בד ירגיע:
נזעקתי היאך!: "לא עוד דמעות".
דיין אמת קבלת גורל. דין יחרוץ:
"קום נכוחה. לא תחקור אלוהים!"
קוטל קנים אפס. זועם אל קוטעיך.
משתאה. אשאב כוחות משאול.
לרוחך ילדי, עד אציקה: התמחל?
ליום פקודה. ניפגש תעלומה.
תבהרנה תשובות, לשחורות.
שאלת שאול, תפתל את נימי:
למה? לגילך בן, נעמדתי סף.
לפיתחת חיים, שעטתי אופק.
נכפף עפר, יצטיירו עיגולים.
ייסגרו כולם, מייתרים אחד:
- קשת יקשט.
לנועם.
10.10.10
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|