איננו יודע איך זה קרה
או מה אליה מרגיש
והיא עצמה, איננה מראה,
מבטה אליו כה אדיש.
למענה אף לובש ממשי חולצות,
בשבילה אף קימט ת'אוויר.
עבורה מבטיח כעבד להיות,
בשבילה שום כאב לא יכיר.
מסתכל בעיניה, נושך את שפתיו
בתוכו מחכה היא, בלב.
כשיקפוץ אל המים ויפקח את עיניו
אז יידע, באמת, כי אוהב.
כל שרוצה, זה מקום בשגרה
ישלח לה קוצים בתוך זר
יישאר במקום שרק היא מכירה
לאט נעלם, לא עובר.
ביקש שתבוא הביתה עכשיו
וישבו מול הים כל היום.
כששאל לאן תלך בלעדיו
הוא תהה האין זהו חלום.
מסתכל בעיניה, נושך את שפתיו
בתוכו מחכה היא, בלב.
כשיקפוץ אל המים ויפקח את עיניו
אז יידע, באמת, כי אוהב. |
