"למה יש לך פרצוף של 9 באב?"
כולם שואלים אותי את זה...
ואני חושב לעצמי, למה אנשים באמת לא מצליחים להבין כמה שכל
הדרך ארץ הזאת שנוצרה במדינה הזאת היא שגוייה.
אולי המוח האנושי מיום ליום עושה את צעדיו חזרה לתקופת האדם
הקדמון? אולי האבולוציה הולכת עכשיו אחורנית?

אני לא הולך לעבודה בימי שישי.
לא כי אני שומר שבת, ולא כי אני רוצה לצאת.
כלומר, אני רוצה לצאת אבל זה לא יקרה...
אני למעשה לא עובד בשישי כדי להיות נוכח בארוחות המשפחתיות.
האלכוהול בארוחה מכניס לי מצב רוח, אבל בלי פוטנציאל.
כי הוא לא כי האוטו שלו לא בסדר.
והוא לא כי הוא מעדיף לצאת עם החברה שלו, כדי שיוכל לזיין
הלילה בלי בעיות
והיא עייפה... סביר להניח שהיא תצא, זה סתם סיפור כיסוי כדי לא
להפגש איתי...
זאתי כרגיל לא עונה... לא כי היא לא ליד הטלפון, היא לא רוצה
לענות לי.
זאתי תגיד שלא בא לה זה או שהיא תגיד שהיא עייפה.. או בקיצור,
שקר כלשהו... כי היא לא תרצה להפגש איתי, למה לה לבזבז יום
שישי עליי? אם היא יכולה לצאת לאיזה מקום ולהכיר מישהו...
הלו?
אני פה!!
גם אותי אפשר להכיר! אני לא נושך! אני גם לא נראה רע! למעשה,
אני גם אשמח לצאת איתך ויותר מזה את גם תשמחי לצאת איתי, כי
אני אגרום לך להרגיש הערכה.
אבל מה אני מצפה, כמו שאמרתי, המוח האנושי מתחיל לקטון בשנים
האחרונות.
כמו שאנשים לא פועלים לפי מה שטוב לכולם אלה לפי מה שיעזור להם
להשיג את מטרותיהם, ככה נשים אי אפשר להבין מה הם עושות
הרי מיצג האפשרויות שלך עומד על הרבה אנטיפטים שישימו עלייך
זין, סליחה על הביטוי, ויגרמו לך להרגיש מושפלת, מוזנחת
ומבקרים מסויימים גם מאויימת ואף זה יבוא לידי ביטוי באלימות.
ויש גם אנשים כמוני, לא יודע ממש אם באמת יש עוד כמוני, אבל
אני אהיה טוב... אני אדבר אלייך יפה, אני אוציא אותך לבלות,
אני אפתיע אותך בשלל דרכים מקוריות.. אני אצחיק אותך ואגרום לך
להנות מהחיים.
שמישהו יסביר לי איפה ההיגיון בלבחור בזה שיהיה לה רע איתו?

אחד ההוכחות לכך שהמוח האנושי הולך חזרה לכיוון חזרה למוח
הפרהיסטורי, היא המלל שמתווסף לכל פעילות כזאת או אחרת של
בחירות לא נכונות בחיים או שלל מעשים שליליים...

לדוגמא, יש מישהו שהוא חסר מוח.
הוא אומנם מצחיק ובחור נחמד, אבל הוא אטום. הוא לא יבין שמישהי
רוצה אותו גם אם היא תגיד לו שהיא רוצה אותו.
אז למה כולם רוצות אותו?
למה אני כל החיים מנסה נואשות ואפילו לא מצליח להשיג דייט,
בזמן שאותם נשים שאני מנסה כל כך להשב את תשומת ליבם אליי,
מזמינות עצמן אל ביתו של החסר מוח?
הוא לא עושה שום דבר בשביל זה, הוא גם תמים, הוא לא מבין שזה
לא באמת בשביל לראות את הגורים של הכלבה שלך, היא רוצה אותך
חזק בתוך המיטה!

כמו שאמרתי, מתווסף לזה מלל
אני מביט שעות על אישה, רואה את מצוקתה, מבין עד כמה היא רוצה
שיגיע כבר אותו אחד שיחבר את ליבה ההרוס ויאהב אותו כמו שלא
אהבו אותה מעולם
והנה אני פה, והיא מתעלמת, וכשאני פונה היא מסרבת, לא באופן
ישיר אבל בדרכים עקיפיות היא בורחת ממני...
אחר כך היא נמרחת על אותו חסר מוח ואומרת:
"לי חשוב מהסובבים אותי! אני תמיד מעדיפה לעשות מה שטוב לסביבה
שלי"
אני מסתכל מהצד ורואה איך היא אומרת את זה בלב שלם בזמן שהיא
נמרחת על מי שלא מבין מה היא רוצה ממנו
הלו!! אני פה!!!
איך את יכולה להגיד שחשוב לך הסביבה שלך? את יודעת כמה כואב לי
לראות שעם כל הנואשות שלך את מעדיפה להשאר בודדה מאשר להיות
איתי?
איך אני אמור להרגיש בעקבות זה?
או בכלל, איך אני אמור להרגיש שיש עוד הרבה כמוהה?
כל כך הרבה נשים שמתוסכלות ממצבן, ונמאס להן להיות לבד
אבל כשאני מושיט את היד לעזרה הן מסרבות בחיוך.
האם את באמת נואשת? אני מקווה באמת שלא.

עכשיו אני יושב לבד, כאופייני לערב שישי, ושומע מבחוץ את קולות
הצחקוק של הנשים שמאושרות בחברת פושעים ועבריינים שלא רק שאין
להם שום דבר חיובי באופי, גם אין בהם אף לא טיפת חן.

כל מה שאמרתי עד כה, מתבסס על דרך החיים של מאות אנשים שאני
מכיר.
כולם מתנהגים ככה, כולם גורמים לי להרגיש ככה
כולם הביאו אותי למסקנה שאני לא שייך לפה.
אולי באמת אני צריך לשקול לעזוב
לא את הבית, לא את העיר, לא את המדינה...
להשאיר את גופי מאחור ועם הנפש לעוף אל עבר המקום היחיד שיכול
לספק לי תשובות.