|
נשמה חצויה והלב פועם בכוח
לא יכול לשתוק ולא רוצה לשכוח
מצייר תמונה ודמעה זולגת על הלחי
החדר מואר אבל לא רואים את הבכי
התפתיתי להרגיש, וההרגשה נשארת -
הזמן שיעבור לא יחליף אותה באחרת
קולך נשמע מתוך המון רועש -
אני מרים מבט ולא מוצא את אשר הלב מבקש
יורד הלילה, עכשיו הכול עטוף באפלה
דממה סביבי אך אין לי מנוחה
אני עוצם עיניי, אני יודע שנשוב וניפגש
זה רק היום שנגמר, אני לא מתייאש. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.