יוכי פרלמן / בוא נשחרר |
כשגיששנו אל עבר הערביים
כשאחזנו בדמדומים בשניים -
לרגע היינו אבקנים
לרגע - פרחים.
כעת נוטפת הזיעה בין העיניים
עכשיו מתאמצים
לאחוז בחבל ולא להפיל.
בוא נשחרר
ניתן למעט שהיה לכבות
בין השבילים -
כמו פנסים באור יום
כמו החיים.
נתפנה ללקק ולהשמין
להזריק אינסולין במעגלים
לחגוג שמיטת חובות
מוסריים
בוא נרפה
נשתחרר
ננשום
אוויר תקני
אוויר נקי.
יוני 2010
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|