למדתי השתוקקות
מהי
ונשארתי לגווע
בבקרים בהם השמש זרחה
לעיניים מחשיכות.
לא יכולתי לשאת את
כאב המחשבה
ולא הצלחתי להפסיק לחשוב.
זה אמיתי יותר מכל
ברגעים סופיים, כמו עכשיו -
הלוואי והרגע הזה
יהיה האחרון.
בימים אלה אני לומדת כיוונים
שלא רציתי,
ספק מכחישה, ספק מתעוררת
מבקשת קץ לאהבה הזו
וכבר לא משנה דבר.
6.9.2010 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.