הכוסיות של פעם, לא מסתכלות עלי גם היום
חלקן נראות בסדר, חלקן נראות איום
קמטים, שיבה ועודף של משקל
שלא עושים את זה יותר קל, בכלל
זה לא עוזב אותי ולא מרפה ממני
בלי טעם של ממש או הצדקה
גם אם הכוסיות של פעם
נראות כמו גרוטאה
גרושות שלא באשמתן
ואלמנה בטרם זמן
לא משליכות אלי מבט קטן
הכוסיות של פעם, צולחות את גיל הבלות
עוברות גלים של חום ומחזור ללא סדירות
ובכל זאת ולמרות הכל הן ממשיכות עוד לסרב
מונעות שברון הלב או סתם להתאכזב
לא קטע מסובך ולא נושא של טעם
בסך הכל ענין שיש לסגור מפעם
הכוסיות של אז כבר לא משהו היום
סתם פנטזיה, להגשים חלום
הזיכרונות כמו בספר
הראיה כבר לא בסדר
לכן הן לא רואות אותי
ממטר ?
הכוסיות של פעם, לא מסתכלות עלי גם היום
ועל הכוסיות של היום אני יכול רק לחלום
הכוסיות של פעם, בלי שום הגזמות
הינן מקור בלתי אכזב של אכזבות
ולא דובר על המושב האחורי
או, רחמנא ליצלן, בגן הציבורי
מוכן להשקיע ולהכין לטרוח
רק שלא אשאר בסוף בלי כוח
מין קטע שיצא מכלל שליטה
וזה עוד בלשון של המעטה
יש פה בעיה, לגמרי לא
פשוטה
הכוסיות של פעם כבר לא סיפור בכלל
אבל אצלי, חבל, לזיכרונות עוד יש משקל
וזה בכלל לא קל להתמודד עם זיכרונות
כי ההווה כרגע לא מחמיא, מאד!
רומנטי, פורנוגרפי או ארוטי
לא אכפת לי איך
רק לא אפלטוני
על זה אני לא הולך
איוולת, חוסר מחשבה או שטות
טיפשות או סתם טעות
אני יכול למות!
על בסיס מזדמן, חד פעמי או דו שבועי
במקום ניטרלי, אצלך או אצלי
עם חברה או אהוב ומי שלא תביא איתה
לי עוד יש כבוד למלכה של הכיתה
הן לא שוות מבט,
נשאר כל כך מעט.
הלב פשוט נצבט
שבא לבכות כמעט
וזה ענין מעניין
אם מישהי תגיד לי כן
במה כבר אני מסתכן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.