כמה שאהבתי את האודם שלך
מרחתי אותו על שפתיי
בלהט של רגע
מרחת בכדי לגמור
בכדי לכלות את תשוקתי
את הרגע הנדיר, האחרון
שלנו ביחד
כמה שאהבתי את שמלתך
קיפלתי אותה ארבע קפלים
והנחתי על מיטתי
עם ריח הבושם שמתכלה
ומתפוגג מיום ליום
כמו זיכרון להכאיב
זיכרון שכה רציתי להצמיד
כסיכה לעורי
לזכור ולדמם
עד יום מותי | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.