ביום בהיר של קיץ חם יצאנו לטיול בים.
מטופפים בחול החם עם כובע מצחיה רחב.
בין חולות לבין גלים, בין סלעים ומפרצים,
בחוף זהב נושק אל ים, אנחנו מטיילים.

הים כחול, גדול מאוד, בו שטות ספינות רבות.
הנה ספינה עם מפרשים מפליגה למרחקים.
המים כה צלולים, ניתן לראות את הדגים,
סרטנים בסלע מתחבאים, לצדם- אצות יפות כמו קישוטים.

אל המים הקרירים במהרה אצים רצים,
משתכשכים ובוץ זורקים, מים לכל עבר משפריצים.
מקפצים - שאון גדול - ניתזים מימי התכול.
בקרקעית אורות בורקים - צוללים - צדפות שולים.

החוף נרחב, החול כה רב - בדהרה נרוץ עליו,
מי ירצה - בו יתגלגל, מי ירצה - דלי ימלא.
ארמון פאר גדול נבנה - כתר לו עשוי צדפות ותעלות לו סובבות.
כפות ביד, חופרים כולם - בור עצום נכרה יחדיו.

התרוצצנו עד בלי די, עייפים אנחנו כבר,
מאוחר, קצת קר, זמן לשוב, שלום לים.
השמש לאטה שוקעת, שביל זהב בגל צובעת,
הרוח מנשבת, בין סלעים היא מנגנת.