במדבר החיים
מעטות הנאות,
ועצבות הרוח,
מפסל אבני חול
לכדי יצורי דמיונות.
ומתוך המעיין הנובע,
שנסחט תחת לחץ
מסת ההר הגווע,
רגעי השמחה,
כטיפות יקרות,
נאספים בשקיקה
ונשמרים בתיבות.
ואנחנו עוברי אורח
התועים בדרכם -
כי מה מותר לאדם
בסופם של דברים
מלבד הרגעים
בהתהוותם? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.