|
אשמורת קיץ מאוחרת
סדין כשקיעה נמשכת
מנוחת עיניי נעדרת
מחשבה רודפת אחרת
ודיו העט אוזלת...
חלקת עימדי מטתך
בליל חורף נאה
חלקת איתי את גופך
לאור נר נרפה
רק אנוכי נשמתך
בחלומותיי עדיין חושק
בחלל נקב המנקז את האור
זוג שואב של כדורי שחור
הזמן אינו נוזל לאיטו
אלא הוא קפא וחדל תנודתו
סיכומה של תצפית נוספת. |
|
|
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב
פצוע
האישה הקטנה
משוועת לפלסטר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.