קמתי בבוקר, שטפתי פנים,
חשבתי עלייך, ויש לי מילים:

עשיתי כביסה, תליתי בגדים,
הדלקתי קומקום והמים רותחים,
ערכתי שולחן, ניקיתי כלים,
אבל בלעדייך,
השמיים בוכים.

הכנתי לך תה, בכוס שאתה אוהב,
חיממתי את האוכל, רק תשוב, רק תשב,
אכלתי לבד, ניקיתי את הכיור,
מאז שהלכת, הלך גם האור.

הדלקתי לך נר, זלגו לי דמעות,
לא רציתי לצאת מבית הקברות,
שמעתי אותך,
מבקש שאשאר,
הדמעות התייבשו,
הכאב לא עובר.