כששלמה ארצי ימות ,
היום יהפוך לשחון ואפור
וגשמי סוף החורף יתקתקו על חלונות הראווה הגבוהים בערים.
מצהרוני היום עם דמעות צער את ילדיהן ייקחו נשים,
ברדיו יתנגן שיר שוקק למחיאות כפיים סואנות שלא יגיעו.
פרחים קורנים ינבלו
והשמיים יקדרו.
ילדים קטנים ימשיכו לשחק בבוץ.
ואיש עיקש עם מקל יחדל הליכתו ויבהה,
במשך שעות ארוכות ינהרו המונים אל בית קברות אפל שיבהיק
מביקוריו.
יפזמו את שיריו אומרי ההוד במשך ימים ארוכים ומייגעים.
וישאלו הכיצד? ומדוע?
נעלי העור שקנית יאביקו כיוון שלא תלך איתן עוד
והשמרדף עם תמונותיו ייחשף על קיר לבן. שלא יהיה צחור
יום אבל ארצי
יום שלם על שלמה
וכל יהודי העולם ירגישו בחסרונו
וכולם ישאלו בעיניים נוגות
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות? |