בין בגדים מתייבשים, היא נשענה מקומטת,
מביטה בחלון, ובעיניה קנאה להולכים.
היה זה יום קודש, ואני, והיא,
בעיני החשש בעיניה תקווה,
שני צופים התוהים מתי יתנתקו מבטים.
חלזון שעבר, בתנועותיו הזריזות,
משך את עיני, מן הקשישה,
ובמבט אחרון, מעין הצצה,
היא איננה,
למה בעצם חיכתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.