יהלי סער / גסיסה |
היא רקדה עמו, במורד שעון החול - בדרך אל מותו. על בדים, כחולים רכים. רגליה תחת עורפו. כרודפת נואשת, באזיק החיים, היא ליוותנו עד דלת הנשייה. ושם הוא עזב, והיא עוד גועשת: לו הייתה זו גם שעתה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|