|
כרסיסים של זכוכית
היא, ננעצה בבשרו.
שבר הכלי שפעם הייתה.
רגש מרגיע
היה ניסך באגודלו.
שהניע בבשרו את גופה.
ובשדרה
סהרורי
הסתובב.
מגדיל סיכויו,
לפגוש בכאב -
זו שהפכה זיכרון. |
|
|
אני לא מבין למה
אנחנו צריכים כל
הזמן לשפר את
המפציצים שלנו.
מה כל האנשים
שהפצצנו עד
עכשיו התחילו
פתאום להתלונן?
לא זוכר איך
קוראים לו, היה
לו תפקיד צבאי
חשוב בריטניה,
אבל אין מה
להגיד - הבנאדם
צודק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.