איך שאתה רוצה תלך
תדלג, תקפץ, תצהל, תרקוד
אני אחכה לך בקצה הדרך

הימים ימי ביזיון ואשמה
סגפנות אופפת אותך
ב-צל המוות אתה מבקש חיים ממני
מי שבא אליי אני בא אליו

בלי התפרעות, בלי מילים מפוצצות
הימים חמים והגוף יבש
עט ונייר, מקלדת, יש לך עכשיו בשפע
אולי שטרות יחליפו כסף וזה בסדר גמור

יריבים מלכסנים מבט
אחרים מגששים - מי אתה
זה לא משנה, לא משנה

זה לא הימים שהיו פעם
הם נגמרו ולא יחזרו
לא יפה לנצל נתינה נדיבה שלך
אתה כלי רק לעצמך

יורדים אל הבונקר, שוטפים ידיים
ממששים את נקבוביות העור המחוספסות
כמה אמרו והבטיחו ולא קיימו
כמה ניצלו את רוחב הלב

תופסים אותך מהגרון ומורידים מטה
לא מודים
מתחננים, מבקשים, תישאר אוהב
אבל מקצצים לך את הכנפיים בסכין קהה

זה לא משנה עכשיו.

והוא מנגן על קלרינט
רוח בתוך גשם והשיטפון עז
ירח מציץ, מנסה לנחש
שמש של בוקר מחכה בציפייה

הזמן בועט חזיונות אל תוך הבטן
זמן טוב לשאוף לאוויר נקי, כשהכול טובל בדבש

מרגיעים אותי כל אותן תהיות
אי-וודאות, פחדים ומזימות
רוח אביב מלטפת את פני האספלט הקשים
על השיח רוכב פרח קטן סגור עלעלים

כשאני חי, ומה זה חי
ברגע של נירוונה לפני ואחרי שהכול מתהפך
זמן סודות גדולים, תהפוכות נפש
מרגיע לדעת שבבוקר קר

איך מתקלפים הפצעים
האיש הפסיק לנגן
יש לו כאב בצד, משא כבד על המותן
הליכתו צולעת
הוא הולך לאט, אבל תמיד ממהר

בעיתונים של הבוקר לא ימצאו את שמו
איש לא יניף דגל בפתח ביתו
זמן הגשם מגיע, הוא אומר, הוא בטוח, הוא יודע
את הטחב בתוך עצים מוריקים.