[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יואב טנצמן
/
תם עידן הגסטפו הגדול

מי מאיתנו יכול להגיד בלב שלם שהוא לא שתה מעולם את המשקה
הגרמני ייגרמייסטר, שיקום עכשיו או שינצור פיו לעד, כולנו
שותפים לפשע, כולנו שותפים לאותה מערכת מקולקלת של ערכים
שגורמת לנו לרדוף אחרי דבר מה, לא בגלל שאנו אוהבים אותו אלא
מכיוון שהוא מותג, ממש כמו חולצה של קסטרו או כוס ארק קר על
חוף הים ביום קייצי. לאלו מכם שמעל גיל 23 וענו לא תעמדו, ואני
אקרא לכם שקרנים.

ביילדותי עוד מלפני שעידן המשקאות הגיע והפך כל כך פתוח
וליבראלי, לגברים היו חוקים ברורים מאוד לגבי משקאות משכרים,
האחד היה שכל משקה בצבע שיכול לעלום גברת צעירה כשמלה לא התקבל
על הדעת, ירוק וורוד צהוב או לבן היה שמור אך ורק לנשים
ססגוניות כך גם משקאות מעותרים בסוכריות וקוקטלים מתקתקים, דבר
שגרם לכל הגברים לשתות שני משקאות, בירה או וויסקי לפעמים גם
את שניהם ביחד מה שהוביל כמובן למספר לא מבוקר של לקיחת כדורי
אדוויל נגד ההנגאובר בבוקר ולחור בלתי הגיוני בעליל בארנקו של
הגבר הישראלי.

לפני מספר ימים החלטתי לקום וללכת אל הבר השכונתי ליד ביתי בתל
אביב. השעה הייתה שעת אחר צהוריים מוקדמת והבר היה הומה אנשים
עייפים שלגמו בירה באיטיות רבה. התיישבתי בפינת הבר החשוכה
והזמנתי בלנטיין כהרגלי, השקט היה כמעט מוחלט כל איש התעסק
בכוסו, החלתי מפליג במחשבות, הדלת נפתחה וקבוצה  של תיירים
אמריקאים רעושים במיוחד נכנסו וחתכו את השקט שהיה במקום הם תרו
אל הברמן והתריעו בו למזוג להם שש כוסות של ייגרבול הברמן ניגש
אל המקפיא ושלף בקבוק סגור וישן מצופה בקרח שנדבק אליו, דבר
שגרם לי מיד להיזכר במשקה הארור, רק לשמוע את השם שלו גרם לי
הרגשה של חילחול וכאב ראש, חשבתי, מי יודע מדוע ולמה או איך
ומי קובע מה יהיה המשקה הבא שישגע את המדינה.

, ייגר שבעברו פקד את מועדני תל אביב במחיר שיכול היה בקלות
להיות נהוג כמחירה של השתלת כליה או כל איבר פנימי אחר, הפך
חיש מהר לחלק אינטגרלי בכל מועדון, בליינים רבים מיהרו אל הבר
והזמינו בכל מחיר ובכל וריאציה אפשרית את הייגרמייסטר שפירושו
בעברית הוא אמן הציד, מה שהבליינים לא ידעו הוא שקודם כל עד
היום מרבית הגרמנים שומרים בארון תרופתם את המשקה הקסום כתרופה
נגד שיעול וכמובן את הברור מכל - משקה זה הוא בסך הכל לייבל,
אייטם חדש ששיגע את המדינה הוא לא היה שונה מאוד משאר
הדג'סטיפים שלא הצליחו במירוץ.

קראתי אל הברמן וביקשתי ממנו למזוג לי שוט של ייגר, הטעם היה
ספק מריר ספק מתקתק מה שבטוח הוא לא היה טעים לאחר שהתנצלתי כי
הקאתי, שאלתי את הברמן איך הד'גסטיף הזה נכחד מתל אביב לא
נשמעה תשובה, אני חושב פשוט שכמו כל דבר גרמני אחר בחיים כך גם
המשקה היה פשוט אצילי מידי ולא מצדיק את המחיר, תרבות פשוטה
כשלנו האוהבת להתלונן ולחסוך, אותה תרבות המשאירה שתים עשרה
אחוז טיפ ולא אגורה מיותרת אותה מדינה קטנה אך כל כך מוצלחת
עשתה עוד החלטה נבונה, באמירת שלום מנומסת למשקה גרמני "חדש"
ובכך חתמה את עידן הגסטפו הגדול.



כתבה שנרשמה לפני שנה למגזין והחלטתי להעלות אותו גם לכאן
בגדול הכתבה מתארת בצורה קומית את הרגשותי לגבי המשקה, וזה
בעצם מה שיוצא ששולחים את יואב לשתות בערב ומבקשים סיפור(
כתבה) רשומה בבוקר של אחרי,
מקווה שתהנו מהסיקור שתחייכו מעט ואולי גם תגיבו







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הרגע גיליתי
שבמה זה לא רק
סלוגנים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/8/11 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואב טנצמן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה