|
נכדתי הקטנה "שיר"
רוצה לעשות הכול "לבד" - וזה נחמד:
לפרוס את מפת-השולחן;
לשים עליה "לפחות": מפיות,סכו"ם וצלחות;
לכבד את הרצפה;
לנקות את האריחים סביב הקירות;
לצעוד יפה לבית קפה
ולשפוך את המשקה על השמלה
עם הערה ש"זה לא נורא";
לטפס בבר על כסא-הדלפק-הגבוה-בעיר;
לחייך בכול פה למוזג הצעיר;
לרפא לבד כול מחלה שעל הפרק עולה
"...אם הרופא-המשיח לא יצליח";
אבל בין הערביים
"שיר" כבר תשושה ובא לה "על הידיים
של אימא או של אבא"
אך כאשר היא לגמרי רופסת
אז הסבא שלה הוא אופציה נוספת.
נובמבר 2010
|
|
|
הביקורות
מהללות!
" אהבתי מאוד!"
י. גבלס
"הסרט מעולה, אם
כי אין מספיק
אלימות"
א. גאת
"מרגש וקורע
לב"
ה. הימלר
"אני אוהב סוף
טוב"
א. היטלר
"הפרוטוקולים של
זקני ציון 2",
עוד פרומו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.