[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סשה סמיט
/
לא מדברים על זה

נדמה שבעצם זהו חדר גדול וחשוך, אפילו יותר כמו חלל מאשר חדר.
חלל שאת קצותיו אינך רואה, הם רחוקים מדי. וכל החלל הענק הזה
בעצם בשבילך, כי את לבד בו, והם רחוקים מדי. ונדמה שאין מה
לעשות אלא להתמודד עם המציאות החדשה, שכל החלל הזה הוא בשבילך.
תעשי בו מה שאת רוצה. תפרשי כנפיים, תפעילי את הדימיון ותעשי.
אבל הדימיון שלך חוזר למקומות האפלים שלא מדברים עליהם עם אף
אחד, כי כבר התבגרנו ולא מדברים על זה. אז את שותקת וממשיכה,
והם חושבים שהכל הסתדר, שמצבי הרוח שלך הסתדרו, שאת בסדר
עכשיו. ואת ממשיכה עם ההכחשה, כי הכחשה תמיד עובדת, לא? וכשאת
מגלה שהיא לא עובדת את מכחישה גם את זה, והכל בעצם ננעל במרתף,
את נועלת שם את עצמך.
וכשהרגשות מציפים, ואסור להראות, איך צריך להתמודד, לאן לברוח
כדי שמי שאסור לו לראות לא ידע שאת נופלת לשם כל פעם שהוא עוצם
עיניים? תמיד יש עליות וירידות וככה זה תמיד עבד, והם רואים את
העליות ואומרים שזה יעבור לך. אבל עכשיו זה הצד השני, הצד
הנמוך, הירידה התלולה. הם לא יודעים, ולך קשה כי את כבר לא
יכולה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז אמרתי לו:
"מה אמרת? אתה
רוצה לטגן לי
שניצלים על
הגב"?



זאת שאהבה את
התל-אביבי
מתלוננת כנגד
דוקטור מישה
רוזנר


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/8/11 6:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סשה סמיט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה