לילה אחד
הצלת את חיי
על חוף ימה של תל אביב
כבר הגעתי שיכורה
אליך
וסיפרתי לך
הכל כולל איך הרגשתי
וכמה התביישתי בזה
(עד הבוקר התפכחתי)
היה הולם
שנעלה אליי
לדירה שאמרת שמזכירה לך
מוצב צבאי
(צבעי שמן מושפרצים
על הדלתות)
אבל נפרדנו בשקט
באוטו שלך
באור יום
בלי נשיקה

למחרת התקשרת
או שהתכתבנו
או שאולי זה בכלל לא היה
למחרת
ונפגשנו שוב
בלי המשחק המקדים של
הצלת חיי
באת במכנסיים קצרים
וקונדום בודד בכיסך
כאילו שזה היה
מספיק לי

בסופו של דבר היית
חסר ביטחון
ופסיבי
לא הבנתי אם זה בגלל
שזה מי שאתה
או בגלל שזו מי
שהייתי

אחר כך לא נפגשנו
יותר
לא שתית קולה
לכל השאר הסכמת
אבל לא
ליותר מזה

פתאום נזכרתי בזה
כמו בשיר צרפתי
שגם בגירסה הדיגיטלית שלו
שומעים את שריטות המחט
על התקליט
השבור

לא יוצא לי הרבה
להתגעגע

בלהט
לא בלאט
לא לאט

מתוך חוסר מודעות מוחלט
לעצמך
ומודעות מלאה
אליי
מעליי
מתחתיי
מצדדיי
מאחוריי
באחוריי
עד בלי די
עד דלא ידע
עד שהאצבעות יתחילו לדמם
עד שנדמדם
בתוך שדה תותים
לנצח

נתלפף נתגפף
נתחלף נשתתף
נשתקף נתנשק
נשתנק נתאפק
נתקלף נתלהב
נתקרב נתעגב
נתערבב נתלבב
נשתרבב נתרעב
נתאהב נזדקף
נתקמר נתאכזר
נתפאר נתאפר
נתבער נתכלה
נתמלא נתפלא
נתנשם

בלי אשם

כדאי שתדע שבמיטה
אני בכלל לא
פמיניסטית
חפצן אותי כמה שרק
תרצה
הפוך אותי אובייקט
הפוך אותי
נער אותי מכל
האינטלקט

אני לא מורה
לא משוררת
לא גברת
אין לי דיפלומה
ולא תעודת זהות
אני אחרונת נערות הביבים
אני נערת רוק
אני גוף
ונפש חפצה
שתפריח אותה ממני
שתבריח אותה ממני
שהתודעה שלי תימוג
כמו נרות שבת
מעונג הכניסה.