ברק גולדברג / רוז |
אל תתני לשדים להיכנס
זמזום קטר, על המסילה מטפס
ואיש לא בדק
לא דרש לשלומך
או שאל, למה את פה
רוז, פעם פרחים עוד היו מסמלים לי תקווה
פעם מזמן עוד לפני שכל זה קרה
ועכשיו יש רק יאוש
מהחלון
יש עצים גבוהים
שאת, ודאי לא רואה
ילדה קטנה - תינוקת
שרק נולדה
ואיש לא שאל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|