ניבה דיקמן / אבנים |
לא משנה כמה הרסת.
בכל פעם שאראה אותך תהיה לי צביטה בלב.
עפה ישירות לאור
ואוהבת,
כמו שלא מגיע לך שאוהב אותך.
מצחיק כמה יפה אנחנו מסדרים זיכרונות.
כמו בנפת קמח,
את האבנים אנו משליכים החוצה.
כי אם אשמור את כל האבנים
שהשארת לי,
אשקע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|