בהתחלה
לא אמרתי מילה,
לא ראיתי אותה,
והיא בשלה.
ואז זה נשמע
קול חותך את הדממה,
מסתובבת מהר מדי - מלחמה
איך היא לא מבינה שלי
אין שום אינטרס מתוכנן
כמו שהאינטרס שלה
הוא הגנה על עצמה מפני.
ואין בזה שום היגיון,
היא מתקיפה בכל כוחה,
רק בגלל קו הדמיון...
נעוצה
מתוך הכאב, נושאת באבדן
וזו לא אשמתי,
חצי מבינה -
תלוי בתמונה, תלוי בזווית
של קו דמיוני.
זה מטריד ומדיר משינה
אני שרדתי, אך היא ניצחה
אז הצדק, איך יוכרע -
לפי דמיוני
או לפי דמיונה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.