ונשבענו שבועה של הגוף
שבועה ששום סוד, שום מילה לא תוכל להפר
את אמרת שאנחנו כאן לתמיד
לא משנה כמה נתרחק
אני הבטתי בעינייך והאמנתי לך
בחוץ, החיים נראו כמו כלבים שיוצאים אל המסלול
אנחנו נשארנו בפנים
ערמנו בערמה את כל הזיכרונות
יכולנו להדליק אותם באש
שיחממו אותנו
במקום זה נשבענו
כל אחד בוחר את דרכו, כל אחד מתפתה
מה יישאר מאיתנו בעוד שנים?
אני זוכר את עצמי, קופץ אל הנהר
צולל עמוק אל תוך המים
אני זוכר אותך
מקריאה לי מתוך ספרי שירה שלא הצלחתי להבין
רצינו את כל הסיפור
אגדה יפה
אבל עכשיו נשארנו מוטלים עם דפים ריקים בראש
נשבענו שבועה עם הגוף
שבועה שאי אפשר להפר
אנחנו ידענו שיום אחד זה יקרה
את תקבלי את ההזדמנות שלך
אני אשאר מאחור
לא יכול לעזוב את מה שלא עוזב אותי
ואת תעדיפי לנדוד
אני זוכר, שהיינו צעירים
אמרת שהמקום הזה קטן עלינו
תיארת לי את המסלול
ואני תיארתי לך, את הבית שנבנה, את הלילות והימים
היו לנו מילים
עכשיו אנחנו רוצים את כל הסיפור
נשבענו שבועה של הגוף
לא משנה לאן ניעלם
אנחנו תמיד נזכור אותה
לטוב או לרע
עוד שנים היא תיאסף אל הזיכרונות
אנחנו נדליק אותה והיא תחמם אותנו
את בוודאי תגורי בבית בעיר, עם בעל וילדים
אני אמשיך לשוטט על גדות הנהר
אשבור ענפים ששבורים ממילא
ואחפש את הציידים שמתחבאים בין העצים
נשבענו שבועה של הגוף
את זה אי אפשר יהיה לקחת מאיתנו |
